בבא מציעא 36

פרק 36

א <strong><big>משנה:</big></strong> אֵי זֶהוּ נֶשֶׁךְ וְאֶי זֶהוּ תַרְבִּית. אֵי זֶהוּ נֶשֶׁךְ הַמַּלְוֶה סֶלַע בַּחֲמִשָּׁה דֵּינָרִין וְסָאתַיִם חִטִּים בְּשָׁלֹשׁ מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹשֶׁךְ. וְאֶי זֶהוּ תַרְבִּית הַמַּרְבֶּה בַפֵּירוֹת. כֵּיצַד לָקַח הֵימֶינּוּ חִיטִּים בְּדֵינָר זָהָב הָכּוֹר. וְכֵן הַשַּׁעַר. עָמְדוּ חִיטִּים בִּשְׁלֹשִׁים דֵּינָרִין אָמַר לוֹ תֶּן לִי חִיטַּי שֶׁאֲנִי מוֹכְרָן וְלוֹקֵחַ אֲנִי בָּהֶן יַיִן אָמַר לוֹ הֲרֵי חִיטִּין עֲשׂוּיוֹת עָלַי בִּשְׁלֹשִׁים דֵּינָרִין וַהֲרֵי לָךְ אֶצְלִי יַיִן וְיַיִן אֵין לוֹ. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לֹא יָדוּר בַּחֲצֵירוֹ חִנָּם וְלֹא יִשְׂכּוֹר מִמֶּנּוּ בְּפָחוּת מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִבִּית.
ב <strong><big>הלכה:</big></strong> אֵי זֶהוּ נֶשֶׁךְ כול׳. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. זֶהוּ רִבִּית שֶׁיוֹצֵא בַדַּיָינִין. בָּעוּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּית מָהוּ שֶׁיֵּצֵא בַדַּיָינִין. אָמַר לוֹ. אִם מִזּוֹ אֵין אָנוּ מְנִיחִין לִגְדּוֹלֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּלוּם. מּוֹדֵי רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאֵין שְׁטָר זוֹקֵק לַחֲבֵירוֹ. מוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם הָיָה הַשְּׁטָר קַיָים דִּמְנַכִּין לֵיהּ.
ג אֵי זֶהוּ תַרְבִּית. תַּנֵּי. יִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה בְרִיבִּית לְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ גוֹבֶה לֹא אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא אֶת הָרִיבִּית. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא אֶת הָרִיבִּית. כְּתִיב אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ. אֵין לִי אֶלָּא נֶשֶׁךְ בַּכֶּסֶף וְרִיבִּית בָּאוֹכֶל. נֶשֶׁךְ בָּאוֹכֶל וְרִיבִּית בַּכֶּסֶף מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית. הִקִּישׁ נֶשֶׁךְ לְתַרְבִּית וְתַרְבִּית לְנֶשֶׁךְ. מַה נֶשֶׁךְ כֶּסֶף אַף תַּרְבִּית כֶּסֶף. מַה תַרְבִּית אוֹכֶל אַף נֶשֶׁךְ אוֹכֶל.